top of page

זוכרת את ימי ביה"ס היפים כשהיינו הולכות לחוג ג'אז?






זוכרת את ההתרגשות הזאת? ללמוד לרקוד, להזיז את הגוף, לרקוד יחד. ללמוד כוריאוגרפיה ואח"כ להראות אותה בבית ולחברות או סתם לרקוד עם עצמך? אין כמעט מי שלא זוכרת את הריגוש הזה.

זה לא סתם. זאת היתה מסגרת מאוד מעצימה. כייפית. ששיפרה את הכושר הגופני שלנו, היוותה פורקן וגם העלתה לנו את הבטחון העצמי.


אז למה רק כשהיינו ילדות הלכנו לחוגים?

למה עכשיו העבודה והסידורים ו"החיים" לא מאפשרים?..

בעצם - בטוחות שלא?


הפנאי, התחביבים, זה מה שנותן לי את האנרגיה, החיות. כשאני משקיעה בעצמי, אני אוהבת את עצמי יותר. והאמת, כולם מרוויחים כשטוב לנו.


אז בבקשה, גם שעה בשבוע לפאן זה מעולה.

יש כל כך הרבה אופציות מהממות בחוץ ואני אשמח להמליץ על כל כיוון.



Kommentare


bottom of page